אנחנו רגילות לחשוב שהרגשות שלנו הם תוצאה ישירה של המציאות. מישהו אמר לנו מילה לא במקום – נעלבנו. הילד לא הקשיב – כעסנו. נראה שהאירועים בחוץ הם אלו שקובעים איך נרגיש בפנים.
אבל האמת היא שיש שם "שחקן" נוסף. בין האירוע שקרה לבין הרגש שהתעורר בנו, עוברת מחשבה בראש באלפית השנייה. המחשבה הזו היא האחראית האמיתית למה שאנחנו מרגישות.
רוצה דוגמה?
דמייני שאת שומעת סירנה של אמבולנס. מה את מרגישה?
זה תלוי בפירוש שלך:
- אם תחשבי שיש שם אדם חולה – תתמלאי בדאגה ותגידי פרק תהילים.
- אם תחשבי שזו אישה בדרך ללידה – תתמלאי בשמחה, אולי אפילו בציפייה לקראת קרובת משפחה.
אותו צליל של אמבולנס, רגשות שונים לגמרי.
עוד דוגמה מהחיים?
השכבת את הילד בן השנה וחצי בלול. הוא בכה, רצה בקבוק, ביקש שיר וחיבוק. סוף סוף הוא נרדם, ואת התיישבת על הספה עם כוס קפה חמה. פתאום, את רואה אותו מציץ מהמסדרון. הוא יצא מהלול לבד בפעם הראשונה!
איך תגיבי?
- אם תחשבי: "לא ייאמן, הרגע השכבתי אותו, כמה אפשר?!", יעלה בך כעס ואולי תצעקי עליו.
- אם תחשבי: "איזה חמוד, הוא למד לצאת מהלול!", תעלה בך אהבה ותחבקי אותו.
הבשורה האדירה
הבשורה היא שאנחנו יכולות לשנות את הרגשות שלנו על ידי שינוי המחשבה. זה כלי עוצמתי שמאפשר לנו להרגיש טוב יותר. בעולם ה-NLP והאימון אנחנו קוראות לזה מודל אפר"ת: אירוע > פירוש > רגש > תגובה.
איך עושים את זה בפועל? בשלושה שלבים:
- זיהוי: כשאת מרגישה רגש שלילי, תעצרי ותשאלי: "איזו מחשבה עברה לי בראש עכשיו?".
- ערעור: תשאלי את עצמך – האם המחשבה הזו היא האמת היחידה? אולי יש פירוש אחר?
- פירוש חדש: תעני לעצמך משהו אחר, פירוש שאת באמת מאמינה לו.
ברגע שתצליחי לתפוס את הפירוש ולשנות אות – הרגש שלך ישתנה, וכתוצאה מכך גם תפעלי אחרת ותיצרי מציאות טובה יותר.